מבוא
לאחרונה נתבשרנו בבשורה פיסקאלית חשובה למעבידים, לעובדים ולעצמאים, הנוסעים ברכב צמוד למטרות פרטיות פחות מ-45%-40% מסך כל נסיעות הרכב, וחשובה במיוחד למעסיקים שיש להם צי רכב בבעלות או בליסינג.
פסיקה טרייה וחדשנית של בית המשפט המחוזי בחיפה מפי כב' סגנית הנשיא שלומית וסרקרוג (להלן: "פרשת עיריית נהריה") קובעת, כי זכותו של נישום להוכיח את הכנסותיו והוצאותיו בפועל ולשלם מס אמת. הנישום רשאי לסתור כל חזקה הקבועה בחוק, שאיננה מוגדרת במפורש כחזקה חלוטה (שאינה ניתנת לסתירה). בעקבות קביעה זו, התקבל ערעורה של עירית נהריה באשר לשווי הרכב של 30 רכבים קטנים, בנפח מנוע פחות מ-3,500 סמ"ק, שאינם מסווגים כ"רכב עבודה" בתקנות התעבורה וברישיון הרכב. נפסק, כי אם העירייה תוכיח כי הרכבים הקטנים שבצי הרכב העירוני שמשו בפועל למטרות עסקיות של העבודה ולא למטרות פרטיות, אין צורך לזקוף לעובדי העירייה את שווי הרכב הצמוד בגין הפעלת רכבים אלה.
הפחתת שווי הרכב רק לשימוש הפרטי בפועל ולא לפי הקבוצות בתקנות הרכב
כפועל יוצא מפסיקה זו, מעסיק רשאי לדעתנו, להציג כראיה נתונים עובדתיים לגבי כמות הנסיעות העסקיות וכמות הנסיעות הפרטיות של כל עובד ברכב בכל שנת מס, וכן להציג את סכום הוצאות הרכב שבו נסע העובד בפועל. על בסיס נתונים אלו, רשאי המעסיק לזקוף לעובד הנוסע ברכב צמוד בעיקר לצרכי עבודה, שווי רכב מופחת לצרכי מס, המחושב רק בהתאם לסך הנסיעות הפרטיות בפועל ביחס לסך כל הוצאות הרכב בפועל, דהיינו, לפי - "שווי רכב כלכלי".
חישוב פרטני ומדוד כזה, גובר לדעת בית המשפט על החזקה הקבועה בתקנות שווי רכב, הקובעת שווי רכב שרירותי ואחיד לפי 7 קבוצות רכב שנקבעו על ידי רשות המיסים, או על בסיס שווי רכב ליניארי (שיטת החישוב לרכבים שירכשו החל מינואר 2010).
להערכתנו, מעסיקים שיחייבו את עובדיהם בזקיפה מופחתת בגין הרכב הצמוד רק לפי השימוש הפרטי, דהיינו לפי "שווי רכב כלכלי", ועצמאים שידרשו ניכוי הוצאות רכב לפי הנסיעות העסקיות בפועל (עובדים ועצמאים שעיקר נסיעותיהם נסיעות עסקיות), יוכלו לחסוך בשנה, כל אחד ובכל רכב, כעשרת אלפים ₪ נטו תשלומי מס הכנסה וביטוח לאומי.
בית המשפט בפרשת עירית נהריה מתח בקורת על מיסוי שווי הרכב המלאכותי הקיים, לאמור:
"...טרם השכיל מחוקק המשנה למצוא הגדרה ממצה למיסוי ישיר של הוצאות רכב פרטיות. בנסיבות אלה ספק אם גם במצב היום לא מתבצעת גביית יתר של מס בנוגע להוצאות עסקיות של אחזקת רכב".
"המטרה היא לאתר נקודת איזון ראויה בין צורכי יעילות וצדק, תוך שמירת על עקרון מס האמת, וזאת באמצעות הכבדה בתנאים הטכניים שיש בהם להקנות אמצעי בוחן חדים להשגת התכלית האמורה, כגון העברת נטלי ההוכחה לצד האחראי ליצירת חוסר וודאות או דרישות טכניות דווקניות כתנאי להוכחת ההוצאה והיקפה החורגת מן החזקה".
בית המשפט הפנה למאמרו של המומחה למסים פרופ' יוסף אדרעי (פורסם בגלובס, 21/8/08), בו הוא קורא להתקין בכל רכב צמוד של עובדים, מתקן שיבדיל בין נסיעות פרטיות לעסקיות. לטענתו, תקנות מס הכנסה בנושא רכב צמוד שרירותיות ומעודדות בזבוז והמצב כיום אינו מהימן. עובדים רבים משתמשים ברכב הצמוד רק לצורכי עבודתם, כגון כדי להגיע לפגישות עבודה או לנסיעות עסקיות אחרות (כמו טכנאי שרות, אנשי מכירות, ועוד), אך משלמים סכומי מס גבוהים ועודפים ביתר, שעה שאינם רשאים לנכות לצרכי מס את הוצאות הרכב העסקיות המרובות והאמיתיות, בהיות אלה נחשבות, לפי התקנות הקיימות, להוצאות פרטיות.
לטענת פרופ' אדרעי, "רפורמת הליסינג" מדצמבר 2007, תיקון לתקנות שווי השימוש ברכב שבמסגרתו נקבעה העלאה הדרגתית של סכומי שווי שימוש ברכב עד לשנת 2010, מותירה שרירותיות של חלק מההוראות. כך לדוגמה, אם מדובר ברכב שנשכר על ידי המעביד בליסינג תפעולי, כל הוצאות הליסינג שמשלם המעביד מותרות למעביד בניכוי, בעוד שהעובד מחויב במס כהטבה פרטית בהתאם לשווי שרירותי וקבוע שאינו תלוי כלל בשימוש הפרטי בפועל. לפיכך, הציע פרופ' אדרעי להתקין מתקן שיאפשר מדידה אובייקטיבית ומהימנה שתבחין בין הוצאות הרכב לצרכים עסקיים לבין שימוש פרטי.
גם בית המשפט בפרשת עירית נהריה מסכם את הסוגיה שהועלתה בפניו, ומפנה לאפשרות מדידה של נתוני הרכב הצמוד בדבר השימוש בפועל, כך:
"לאור כל המפורט לעיל מסקנתי היא כי המבחן להתרת ניכוי הוצאות הרכב צריך להיותמבחן תכליתי ועל-פי השימוש שנעשה בפועל".
פרשת עירית נהריה, מהווה המשך ישיר למגמה לה ניתן ביטוי בפסיקות הקודמות של בית המשפט המחוזי בעניין מדידת הנסיעות הפרטיות והעסקיות ברכב. להלן מספר דוגמאות:
בעמ"ה 1134/03 אהוד צברי נ' פקיד שומה רחובות, קבע כבוד השופט מגן אלטוביה, כי מספר הקילומטרים המוכר כנסיעות פרטיות נקבע בתקנות מס הכנסה. כל נישום אשר מבקש להשיג על קביעה זו, מן הראוי, כי יביא הוכחות לכך.
בעמ"ה 539/03 אגבריה מערוף עבד אל קאדר נ' פקיד שומה חדרה, קבעה כבוד סגנית הנשיא שלומית וסרקרוג, כי כשמבקש נישום לסטות מן ההסדר הקבוע בתקנות לעניין גובה ניכוי הנסיעות הפרטיות מתוך כלל הנסיעות ברכב, עליו הנטל כי יש הצדקה לסטייה המבוקשת.
ובעמ"ה (ב"ש) 537/05 מיכאלי מרדכי נ' פקיד שומה אשקלון, קבע כבוד השופט יוסף אלון, כי לו היה רישום מדויק של הנסיעות, הרי היה ניתן להבדיל בין נסיעה עסקית לנסיעה פרטית, אך בהיעדרו אין אפשרות להבדיל בין הנסיעות, ויש להסתמך על נתונים סטטיסטיים שנקבעו בתקנות הרכב.
נזכיר, כי בסעיף 5 לתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב) התשל"ה - 1995 נקבע:
"הוצאות החזקת רכב יותרו בניכוי רק אם הותקן ברכב שלגביו נתבעו ההוצאות מכשיר למדידת מס' הקילומטרים שנסע הרכב, למדידת תצרוכת הדלק, סוג הדלק הנצרך ומשך הזמן שהרכב היה בנסיעה, או למדידת חלק מנתונים אלה כפי שיורה הנציב".
עוד נקבע בתקנה 8, כי "תחילתה של תקנה 5 ביום שיקבע שר האוצר, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת". ואולם עד היום, 15 שנה לאחר תיקון התקנה האמורה, טרם הביא שר האוצר לועדת הכספים את האישור להפעלת תקנה 5 ולהתקנת מכשיר מדידה של הוצאות הרכב.
הפתרון המוצע – מערכת ממוחשבת המספקת ראיות חותכות
הפיתרון הלגיטימי והמעשי לחישוב שווי רכב על בסיס כלכלי, הוא מכשיר שבו מותקנת תוכנה ממוחשבת בעזרת סיוע לווייני ותקשורת סלולארית, המאפשר למדוד בכל רכב צמוד את כמות הנסיעות העסקיות בפועל לעומת הנסיעות פרטיות בפועל, תוך התחשבות בהוצאות החזקת הרכב וע"י כך לחשב "שווי רכב כלכלי" אמיתי לכל רכב צמוד. החישוב המדוד והאמין יגבר על החזקות השרירותיות והאחידות שבתקנות הרכב.
המכשיר יהיה מסוגל לזהות את הרכב שבו הוא מותקן, ולשדר ממנו את נתוני הנסיעות העסקיות והפרטיות, את שעת הנסיעה וזמן הנסיעה המדויק, את מיקום הרכב בכל רגע נתון ואת מרחק הנסיעה המדויק. המכשיר יכלול תוכנה לניהול יומן רכב ממוחשב המפיקה דוחות חודשיים ושנתיים. על הדוחות יהיו חתומים רואי חשבון ויינתן גיבוי משפטי ע"י עורכי דין מומחים בדיני המס ובדיני עבודה. בנוסף, המכשיר ישמור על חיסיון באשר לנסיעותיו הפרטיות של העובד.
שתי דוגמאות קונקרטיות לחסכון במס
להלן דוגמה שתמחיש את ההבדל בין שווי רכב לפי תקנות מס הכנסה לבין שווי רכב כלכלי: טכנאי שירות, הנוהג ברכב מסוג סקודה רומסטר COMFORT טיפ' 1.6, שמחיר המחירון שלו הוא 115,000 ש"ח ומשויך לקבוצת מחיר 2. הרכב נוסע בממוצע 50,000 ק"מ לשנה, מתוכם 85% נסיעות עסקיות. הוצאות הרכב הממוצעות הן 4,500 ש"ח לחודש ושכרו של העובד לפני זקיפת שווי רכב הינו 12,000 ש"ח .
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
שאל את המשפטן
יעוץ אישי
שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
|